איים של חדשנות בעולם החינוך

כנס מו"ח 2012 או בשמו "מדברים מהשטח", מרמז על מטרתו העיקרית של הכנס  – להציג דוגמאות של חינוך במאה ה-21 המתרחשות במספר מוקדים במערכת החינוך. פתחה את הכנס טובה שמר פרי, שתיארה את אותם איי החדשנות המדוברים דווקא כדיפוזיה של איים ההולכים ומתמזגים לכדי שטח משמעותי.

הכנס הביא דוגמאות רבות מהשטח, ואני שמחה לתת כאן הצצה למה שעלה שם:

יעקב הכט, מנכ"ל ומייסד ערי חינוך דיבר על חדשנות חינוכית בעולם משתנה. הוא הציג את חזונו של נשיא אוניברסיטת סטנדפורד, ג'ון הנסי, שהכריז: "יש צונאמי באופק" בהתייחסו לשינוי הצפוי בעולם ההשכלה הגבוהה. לצונאמי קוראים: MOOC ופירושו: Massive Open Online Courses.

הכט הסכים שמדובר במהפכה של ממש, שתוביל בסופו של דבר לתיאוריית "העולם השטוח" של תומאס פרידמן, שטוען כי העולם בנוי כרגע כפירמידה- העשירים בקצה והעניים למטה והוא חושק בעולם השטוח במובן של שיוויון חינוכי לכל.  הכט הציג מספר דוגמאות של קורסים פתוחים לכל ופרויקטים מוצלחים במדינות עולם שלישי. בעקבות הדוגמאות הכט מעלה את השאלה: לאן מערכת החינוך בישראל צריכה לכוון את עצמה? כיצד בעצם רצוי להתמודד עם אותו צונאמי או אותה מהפכה עולמית.
הכט גם הציג את גלגול הידע האנושי: נפרדנו מן הגל הראשון, הגל החקלאי של אמצע המאה התשע-עשרה, תקופה שבה התפרנסו רוב תושבי כדור הארץ מחקלאות. בהמשך, לקראת סוף המאה העשרים, נפרדנו מן הגל השני, הוא גל הכלכלה התעשייתית. ובימים אלה אנו נתונים בעיצומו של מעבר מן הגל השלישי של כלכלת המידע אל הגל הרביעי של כלכלת הידע והיצירה, גל שבו רוב תושבי העולם יעסקו, לפי התחזיות, ביצירת ידע חדש, והשינויים הטכנולוגיים והחברתיים רק ילכו ויואצו.
גל הידע הוא השבר המשמעותי שהתחיל את הצונמי בסביבות שנת 2000. בגל הידע רוב האנשים מייצרים ידע חדש. הכט טוען שהמעבר לא יקרה בהדרגה, אלא במהפכה ושאנחנו נמצאים כעת במעבר בין פירמידה לרשת: תא הבסיס של פירמידה מורכב ממעגל ריק שמקבל מלמעלה ומעביר למטה בדיוק את הידע שהתקבל מלמעלה. לא תמיד ברור גם מי מעביר את ההוראות מלמעלה אם בכלל…תא היסוד של רשת מאידך הוא תא מלא. כל פרט במערכת יודע מה הוא מוסיף לסביבתו. אם תא רשת לא נפגש עם תא אחר אין לו משמעות.


בשלב הראשון ברשת החברתית לימודית כל אחד מוצא את הייחודיות שלו. בשלב השני של הרשת כל חבר הוא גם תלמיד וגם מורה. פרופסור איאן קנינגהם טען שהשיטה הכי טובה ללמוד משהו היא ללמד משהו. בהמשך הציג הכט את "אמנות הגלישה של הפדגוגיה הרשתית" או "איך גולשים על הצונמי בלי לטבוע"? התשובה פשוטה- יוצרים מערכות רשת. הדוגמה הטובה ביותר לזה היא קבוצת כדורגל שמטרתה לעבור מיחיד לביחד ולפעול כנבחרת עם חוקים:

1. כל תלמיד הוא גם מורה.

2. לנבחרת יש מטרה קבוצתית, ציון קבוצתי. הרעיון הוא ליצור נבחרות שישפיעו על מעגלים רחבים יותר (קהילה, מדינה וכו').



הכט טען, כי היתרון היחסי של ישראל להיות חלוצה בלמידה רשתית הוא ההיסטוריה היהודית והחדשנות. אנחנו נחשבים בעיני העולם ל: start-up nation ואנחנו יכולים להגיע בקלות ל: education nation. הכט טען שהאוניברסיטה הכי טובה שיש לנו כרגע היא צה"ל, שמייצר "נבחרות" למופת, ושניתן להפוך גם את מערכת החינוך לכזו.

לסיכום פורט הכט את חזונו לגבי מערכת החינוך בישראל:

  • ישראל מובילה את המעבר מחינוך בפירמידה לחינוך ברשת.
  • המורה הופך למפתח וליזם חינוכי.
  • הכיתה הופכת לנבחרת.
  • בית הספר הופך לחממה של יזמות חינוכית.
  • מערכת החינוך הופכת לקטר של הכלכלה הישראלית.

איל רבין, חוקר בתחום הקשר שבין פסיכולוגיה ואינטרנט, סיפר על פרויקט ווירטואלי שנעשה בשילוב תלמידים: הכפר הווירטואלי נגד בריונות.

בפרויקט לקחו חלק 10 בתי ספר מרחבי אירופה כאשר שניים מתוכם מישראל (חט"ב ברעננה וברמת גן). מדובר בתלמידי כיתות ז'-ח', שיצרו תוצרים שונים (כרזה, סרטון, הרצאה, אובייקט, שיר, סיפור וכו') בנושא בריונות ברשת והעלו אותם למרחב וירטואלי. אחרי פגישה פרונטלית בנושא בריונות ברשת הם התחלקו לקבוצות עבודה וירטואליות בטכנולוגיית עולם מקביל הדומה לSL, ויכלו "להיפגש", "לשוחח" ובעצם לשתף פעולה זה עם זה גם ממרחק רב. מדובר בעצם בכפר וירטואלי תלת מימדי, שתוכנן ונבנה על ידי בני נוער על גבי "אי" ריק. התלמידים בנו את הדמויות/אוואטרים שלהם, את המרחבים, האובייקטים וכמובן את התוצרים בנושא מניעת בריונות ברשת.
הפרויקט לווה במחקר הערכה. 88% מהתלמידים טענו בתום הפרויקט שחשוב ללמוד על בריונות ברשת. כאן תוכלו להתרשם ממראה הכפר ומהאובייקטים שיצרו התלמידים.


רבין הציג את יתרונות הפרוייקט:



פרויקט רצים לבגרות של שני היזמים הצעירים רועי ציקורל ומיכאל שורפ:

הפרוייקט זכה במקום השני בתחרות ליזמות בחינוך. מטרת הפרויקט היא לעצב מחדש את הדרך שבה לומדים לבגרות באמצעות 10 סביבות למידה שנפתחו בפייסבוק. בסביבות אלו התלמידים שואלים שאלות ומורים עונים להם באופן וולונטרי. בנוסף, הם יצרו צירי זמן בפייסבוק של אירועים היסטוריים בישראל, כמדיה ויזואלית ואינטראקטיבית בלמידה לקראת הבגרות בהיסטוריה. צירי הזמן ההיסטוריים עשירים כל כך, ויכולים להיות כלי עזר בהוראת מגוון רחב של תחומים ולשכבות גיל שונות.

מיזמים נוספים שלהם הם בתחום של בניית קהילות בני נוער סביב ספרים ובהמשך קהילות סביב כישרונות צעירים בתחומי כתיבה, ציור וצילום. וכן "מתמסרים-פסיכומטרי" ששם מעבירים ספרים שנשארו להם מקורסי הפסיכומטרי. הכל נעשה באופן פילנתרופי וללא מודל כלכלי. מדובר בפרויקטים מבורכים, המשקפים את המידיות לה זקוק הנוער והדינמיות של הסביבות. כדאי לעשות LIKE לדף פייסבוק נוסף שפתחו בנושא הובלת החינוך בישראל.

אביב צמח, מורה לאזרחות ועובד במרכז לטכנולוגיה חינוכית, הרצה בנושא חינוך לאזרחות דיגיטלית. צמח ציין את הפער הגדול שבין הכיתה העכשווית לבין הסביבות בהן התלמידים חיים. תכנית הלימודים באזרחות נכתבה לפני שנה בלבד, אך אינה כוללת שום התייחסות להיבט
הווירטואלי ולאזרחות דיגיטלית- הכשרת הלומדים לסביבת המחר. יש פער בין לימודי אזרחות בישראל ללימודי אזרחות דיגיטלית.
הווירטואלי ולאזרחות דיגיטלית- הכשרת הלומדים לסביבת המחר. יש פער בין לימודי אזרחות בישראל ללימודי אזרחות דיגיטלית.

צמח הציג מספר כלים בהם הוא נעזר בהוראת אזרחות בכלל ואזרחות דיגיטלית בפרט:

  • הוא משתמש בפייסבוק ליצירת קבוצות חינוכיות. הוא מבקש מהתלמידים לבצע
  • משימות ולהגיש אותן בפייסבוק. הרווח העיקרי הוא שהמורה והתלמידים נמצאים בתוך אותו מרחב
  • וירטואלי שיכול לגלוש גם אל הכיתה ולהיפך.
  • אביב מאפשר לתלמידים לבדוק אותו ואת המידע שהוא מציג במהלך השיעור באמצעות הסלולר, ומעודד
  • אותם לערער על אמיתות הדברים.
  • הוא ממליץ להשתמש בתקשורת סינכרונית כעבודה קבוצתית או עבודה שבה התלמידים
  • והמורה נוכחים יחד באותו מרחב סינכרוני.
  • בלוגים מסייעים לתלמידיו כתרגול כתיבה חופשית ברשת.
  • טוקבקים של תלמידיו נכתבים כתגובות לכתבות שמתפרסמות
  • ברשת, ובהמשך נעשית גם הערכת עמיתים על התגובות.
  • אביב משתמש ביוטיוב בין היתר כפלטפורמה לשיח על זכויות יוצרים ואתיקה.
  • הוא נעזר בטוויטר כפלטפורמה לפעילות שנעשית בסביבתו של התלמיד
  • ואז אפשר לדבר על מהו ידע ומהו מידע וכיצד ידע עובר. גם וויקיפדיה מסייעת בעניין זה.


אני ממליצה בחום לעיין בבלוג של אביב ובשלל הדוגמאות הנהדרות שהוא מציג שם. לעיון במצגת המפגש לחצו כאן.

עידית אבני וחנה מורג הציגו פרויקט למידה שיתופית מקוונת בנושא "שומרים על יער נשר".
אבני הציגה הגדרה ללמידה שיתופית: "מפגש בין לומדים שונים סביב מטרה לימודית משותפת המבוסס על תרומת כל היחידים המשתייכים לתהליך. יש ערך ליחיד ולחברה". המטרה הכללית של המיזם הייתה לגרום לכל קהילת תושבי נשר והסביבה לשמור על יער נשר ולטפח אותו. הפעילות דרשה ניהול ארגוני מוקפד ושיתוף פעולה מצד גורמים רבים, ונמצאת עדיין בעיצומה.




אולגה יליזרוב ועידית אבני הציגו מיזם שנעשה בשיתוף עם ד"ר אברום רותם במחוז חיפה בנושא רשתות חברתיות. אבני ורותם פרסמו לאחרונה מסמך המציג מודל הוראה-למידה ברשת חברתית. לדעתי השטח חיכה למסמך מפורט זה, שמציג הגדרות ומרכיבים של פעילות חינוכית ברשת חברתית וגם כלי מצוין לתכנון פעילות מסוג זה.

אבני טוענת, כי מהות רשת חברתית היא הבנייה ושיקוף של קשרים חברתיים בין אנשים. מכאן ששימוש ברשת חברתית מקוונת לפעילות חינוכית יושתת תמיד על מהות זו. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה מצע אפקטיבי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט, בהתבסס על היבטים חברתיים.
רשת חברתית מקוונת כוללת לפחות את שלושת המרכיבים הבאים:
מרחב נוכחות אישי מקוון בו מצוי "פרופיל" המייצג את המשתמש, מפורט מידע אישי ומנוהלת שליטת הרשאות העריכה, ההפצה והצפייה בתכנים שבמרחב ובאופני התקשורת.

  • קבוצת משתמשים מועדפת (כדוגמת "חברים"/"מעגל") הנקבעת על ידי כל משתמש.

  • התרחשות שיתופית של פרסום מידע ותקשורת במרחב ייעודי (כגון "קיר"), תוך שימוש בדרכי תקשורת שונות (אישי, קבוצתי) במגוון מדיה דיגיטלית (בסיסן הוא טקסט, קול, תמונה ווידיאו).

אבני טוענת שאנחנו צריכים לשאול שאלות על תפיסת הזהות שלנו כפרטים, כחברה וכחלק ממרקם חברתי תרבותי, ומהן ההשלכות של עבודה ברשת כגון טשטוש הגבולות שמתרחש. אנו מעצבים את הרשת והיא מעצבת אותנו. הרשת היא חלק משמעותי ממציאות החיים של התלמידים, ולכן אנחנו מחוייבים להיות שם. אנו נדרשים לקחת חלק פרואקטיבי בעניין הפוגענות, שעולה בכל דיון בנושא שימוש ברשתות חברתיות. נדרש שינוי פרדיגמה ארגונית ופדגוגית ושינוי תפיסת התפקיד של המורה כמנהיג מנחה וסוכן תרבות.
הפעילות החינוכית ברשת החברתית מבוססת על שתי הנחות יסוד:

  1. חיוניות מעורבות פעילה של מערכת החינוך: הרשת החברתית מלווה בהווה, וודאי בעתיד הנראה לעין, את שגרת חיי התלמידים ומשפיעה על עיצוב זהותם האישית והחברתית. לשם השפעה על השינויים בתרבות ובחברה, ולשם שמירה על הסדר החברתי והאינטרסים הציבוריים החיוניים, על מערכת החינוך לתת לתלמידים כלים להתנהל בה בנורמות התנהגות ראויות לחברה אתית, הקשובה לצרכי הפרט כמו גם לצרכי הציבור.
  2. חיוניות רשת חברתית לחינוך:  לרשת החברתית יש מקום מרכזי בהעצמת החוויה החינוכית באופן משמעותי, כמרחב של ביטוי אישי ולמידה שיתופית.


על המיזם:
במיזם משתתפים היום 70 בתי ספר. מטרות הפעילות ומאפייניה:

יליזרוב הציגה את ההיבטים הפדגוגיים היישומיים ברשת חברתית, והדגישה שלקראת תכנון פעילות מתוקשבת יש לבחון את מטרות הפעילות והכלי שישרת את
ביצוע הפעילות באופן ההולם ביותר. כאן יש מקום לציין שוב את הכלי הנהדר שבנו רותם ואבני, המכוון לחשוב ולתכנן

ביצוע הפעילות באופן ההולם ביותר. כאן יש מקום לציין שוב את הכלי הנהדר שבנו רותם ואבני, המכוון לחשוב ולתכנן על כל פרטיה את הפעילות הלימודית- חינוכית ברשת אותה נרצה ליצור. המיזם התחיל בפגישות עם מדריכים מתחומי דעת שונים
ואפיון מטרות הפעילות בתחום התוכן, בתחומים חברתיים ובתחום מיומנויות למידה ואסטרטגיות
חשיבה מסדר גבוה שמתכתבות עם למידה ברשת חברתית.

ואפיון מטרות הפעילות בתחום התוכן, בתחומים חברתיים ובתחום מיומנויות למידה ואסטרטגיות
חשיבה מסדר גבוה שמתכתבות עם למידה ברשת חברתית. לדוגמה מטרות מתכנית הלימודים בלשון: כתיבת רשמים לנמענים שונים, הבעת עמדה מנומקת על טקסט כתוב, הפקת טקסטים תקינים מבחינה לשונית והולמים מבחינה תקשורתית-
כל אלו מתאימות מאוד ללמידה ברשת החברתית.

כל אלו מתאימות מאוד ללמידה ברשת החברתית. לעיון והרחבה נוספת על המיזם לחצו כאן.

ד"ר דפנה רביב ודני עובדיה הציגו את התיכון הוירטואלי של מטח בשיתוף עם משרד החינוך וקרן טראמפ. בשנת הלימודים תשע"ג החל לפעול התיכון הווירטואלי, כאשר השנה יילמדו מקצועות המתמטיקה והפיזיקה, ויתאפשר לתלמידים לגשת לבחינות הבגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד.



הפרויקט פונה כרגע לתלמידי כיתה י' במקצועות פיזיקה ומתמטיקה ויתרחב בהמשך לתלמידי י'-יב'. השנה נרשמו כ-110 תלמידים.
התיכון הווירטואלי מיועד ל:

  • תלמידים בכיתות י' שיש להם פוטנציאל גבוה להצלחה בבגרות מורחבת במתמטיקה ובפיזיקה.
  • בתי ספר שמספר התלמידים בהם קטן ואינו מאפשר פתיחת מגמה.
  • בתי ספר שחסרים בהם מורים המלמדים לבגרות במתכונת מורחבת.
  • בתי ספר שאין בהם אפשרות לפתוח כיתה נוספת.


הקורסים המוצעים הם במודל Fully On Line) FOL), כלומר הם נלמדים במלואם ברשת (פרט למספר מפגשי פנים אל פנים).בשבוע למידה אחד ילמד תלמיד כיתה י' כ-5 שעות שבועיות שיכללו שיעורים סינכרוניים בכיתות וירטואליות בנות כ-20 תלמידים מרחבי הארץ, תרגול סינכרוני בקבוצות קטנות בנות 3 תלמידים עם מתרגל/חונך מצוות נחשון, תרגול עצמי ומערך עשיר של מבדקים ושל מבחנים.

השעות הסינכרוניות מתקיימות בחדר המחשבים במסגרת השעות הפורמלית בבית הספר, מה שדורש מהתלמידים מוטיבציה, ניהול זמן ואחריות גבוהה על לימודיהם. המתרגלים

בודקים את שיעורי הבית על מנת ליצור תהליך ניהול למידה וניטור קשיים שיטופלו בקבוצות
התרגול הקטנות. המורה מנהל את המידע שמגיע אליו מהמתרגלים, ומנהל את ההוראה בהתאם. המורה
מעביר את המסרים וההדגשים למתרגלים ומספק להם תרגילים וחומר. דפנה, כמנהלת בית הספר, משתפת פעולה עם שאר מנהלי בית הספר שתלמידיהם מופקדים בידיה. בית הספר מצפה שהיא תעביר
אליו את הנתונים ואת התקדמות התלמידים.

בודקים את שיעורי הבית על מנת ליצור תהליך ניהול למידה וניטור קשיים שיטופלו בקבוצות
התרגול הקטנות. המורה מנהל את המידע שמגיע אליו מהמתרגלים, ומנהל את ההוראה בהתאם. המורה
מעביר את המסרים וההדגשים למתרגלים ומספק להם תרגילים וחומר. דפנה, כמנהלת בית הספר, משתפת פעולה עם שאר מנהלי בית הספר שתלמידיהם מופקדים בידיה. בית הספר מצפה שהיא תעביר
אליו את הנתונים ואת התקדמות התלמידים.
דני עובדיה, מורה לפיזיקה בתיכון הווירטואלי, משתף בחוויותיו: הוא מגיע לכיתה בתחילת השנה ורואה רק שמות שמופיעים על המסך… גם התלמידים מהצד השני לא רואים את המורה. הסביבה מאתגרת יותר עבור התלמידים ועבורו- הוא מתכונן רבות לקראת השיעורים על מנת לרתק את התלמידים לשיעור הסינכרוני ולהשתמש בשלל האפשרויות שמזמנת הטכנולוגיה. כל השיעורים מוקלטים ונשארים לרשות התלמידים וזה יתרון גדול מבחינתו ומבחינת התלמידים. דני משתף שהוא מרגיש כמו מחנך הכיתה, מאחר והמודל מרחיב את תפקיד המורה ודורש ממנו מיומנויות ניהול ואחריות הרבה יותר ממורה מגמה בתיכון קונבנציונלי.



אין ספק שמדובר במיזם חדשני ומבורך, בתקווה שבעתיד תורחב הפעילות למקצועות נוספים ותיתן מענה למספר רב של לומדים. מידע נוסף תוכלו לקרוא כאן.

לימור הררי ממשרד החינוך ניהלה פאנל בנושא פייסבוק. לימור ציינה שפייסבוק מציגה תמונת שווא בנוגע לכמות

החברים, הבילויים וכו' בפני "החברים". הטכנולוגיה משמשת כמגבר לטוב ולרע. בהמשך הציגה מחקר בנושא דיכאון רשת חברתית
טוען שקשה לצעירים ברשתות בגלל אי הנראות של הבעות הפנים ובשל ההוצאה מהקשר של פרסומים
ותמונות ברשת. ב: DSM-V שאמור להתפרסם ב-2013 תתווסף אבחנה ל: "דיכאון הנגרם ממדיה חברתית"/

טוען שקשה לצעירים ברשתות בגלל אי הנראות של הבעות הפנים ובשל ההוצאה מהקשר של פרסומים
ותמונות ברשת. ב: DSM-V שאמור להתפרסם ב-2013 תתווסף אבחנה ל: "דיכאון הנגרם ממדיה חברתית"/social media depression.


לימור ממליצה להורים לשים לב למידת החברתיות של הילדים ולשינויים ברמת הלימודים, כאינדיקציה לזיהוי מצב דכאוני עקב פעילויות ברשת החברתית.

כמו כן, פותחה לומדה בנושא (תעלה בימים הקרובים לאתר) בשם: "חיים טוב בפייסבוק- האמנם"?
הלומדה מכילה הסברים על הרשת ומנפצת מיתוסים הקשורים לאלמנטים שונים בפייסבוק. ניתן לעיין בתכנים נוספים כאן.

הלומדה מכילה הסברים על הרשת ומנפצת מיתוסים הקשורים לאלמנטים שונים בפייסבוק. ניתן לעיין בתכנים נוספים כאן.

דוידה פולק דיברה על שימוש ברשתות חברתיות בקרב תלמידים בבית ספר יסודי באמצעות הרשת "נפגש". רשתות מובילות כמו פייסבוק וגוגל+ מגבילות את גילאי המשתמשים ל-13. כמו כן מדובר ברשתות פתוחות לכל, והילדים חשופים לפוגענות ברשת. ילדים בגילאי בתי ספר יסודיים יכולים להצטרף לרשת חברתית זו כאלטרנטיבה לרשתות האחרות.

ברשת באופן וולונטרי?

יוזמות אישיות. תלמידים בונים הפעלות לתלמידים אחרים, מגיבים זה לזה, נותנים המלצות לילדים בנוגע למגוון נושאים ( לדוגמה- איך לשכנע את ההורים לאמץ כלב…), מפרסמים אתרים שבנו, יצירות שלהם ועוד. מורה מפרסם משימה או הנחיה והילדים מגיבים בהתאם.

ומה התלמידים אומרים על הרשת? התלמידים מרוצים מאוד, מרגישים בטוחים ונהנים לשחק ולבצע שם משימות. למעשה גם המורים וההורים מרוצים. דוידה אומרת שאוסף הדוגמאות מוכיח שהשטח צמא, וכשיש מענה התלמידים והמוריםשם. איתי עשת הקים את הרשת "נפגש", שעומדת לרשות מערכת החינוך ללא עלות. הרישום הוא בית ספרי וכך כל משתמש מזוהה. לא ניתן להירשם באופן עצמאי, ולפיכך הרשת בטוחה ומוגנת. לטענת דוידה, היתרון ברשת זו על פני רשתות אחרות הוא שיש בה עקרון של ניהול ידע: כל משתמש יכול לתייג את התכנים שהוא מעלה, ובסופו של דבר נוצרות קהילות ידע מכל התיוגים. הילדים לומדים באופן זה כיצד לארגן לעצמם ולקהילה שלהם את התכנים.
שם.


לסיכום דוידה ממליצה על שימוש ב"נפגש" כפלטפורמה חברתית וחינוכית לתלמידי בתי הספר היסודיים. מצורפת המצגת של דוידה עם הדוגמאות.

אשר מוצני, מנהל בי"ס הולץ (תיכון ומכללה טכנולוגית לטכנאים ולהנדסאים) של רשת עמל, דיבר על הפיכת סביבת בית הספר למרחב למידה רב מימדי. בפתיחת ההרצאה הוא מעלה שאלה- למה הילדים של היום עם כל כך הרבה מוטיבציה, יוזמה ואוטודידקטיים אבל כשזה מגיע לשיעורי בית הם מגיבים בחוסר רצון משווע?



2 דוגמאות לטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש בבית הספר שלו:

  • QR CODE: הם הגיעו למסקנה שהילדים לא מכירים אישים חשובים בהיסטורייה של מדינת ישראל, ולכן יצרו
  • שדרת אישים עם תמונות וקודים על גבי התמונות. הם עשו זאת גם על גבי כלי טיס המוצבים בבית הספר. זה מזמן למידה
  • לא רק בכיתה אלא גם בחצר. מיזם נוסף- הם שמו על הספרים קוד שמוביל למידע על הספר. עוד על QR CODE תוכלו לקרוא כאן.
  • =AR/augmented reality מציאות רבודה או מציאות מועשרת: טכנולוגיה שמוסיפה רובד נוסף על אובייקט דומם. הם עשו זאת בבית הספר על גבי כלי הטיס. מוצני ערך הדגמה גם בכנס. תוכלו לצפות בה כאן. אשר הציג שתי אפליקציות ששימשו אותו בבניית הרבדים: aurasma ו- layar.

מוצני קורא למורים לחשוב על הפדגוגיה שהכלים מזמנים וליישם זאת. אתם מוזמנים לקרוא על מציאות רבודה בחינוך כאן.

הכנס אכן הצליח להביא דוגמאות רבות מהשטח, ואני יודעת מהיכרותי עם מורים ומדריכים שמדובר בטיפה בים… אני רוצה לומר תודה לכל העוסקים בדבר על האומץ להתנסות עם התלמידים ולהעיז לחדש, ומזמינה אותם לשתף את הקהילה בנעשה.


לפוסט זה פורסמו אין תגובות הוסף תגובה

סיכום הכנס "טכנולוגיה פדגוגיה ומדיניות- האם תיתכן חדשנות מערכתית"? 10/12/12

פוסט זה מסכם כנס שמטרתו המרכזית הייתה לבחון מה קרה עם התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מאז שיצאה לדרך, ולבדוק כיצד מתקדמת החדשנות המערכתית לקידום הנושא. אציג סקירה של מספר הרצאות עיקריות שהתקיימו במהלך היום. להלן הסקירה: פרופסור קרא עוד…

כברוש…? או כדשא באלפי יציאות זהירות-ירוקות…?

במהלך חודש יולי יצאה לדרך השתלמות למדריכי מפמ"ר, המפתחים השתלמויות מקוונות למורים בתחומי דעת שונים בשנת תשע"ג, שאותן מפעיל מטח בשיתוף המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. ההשתלמות מורכבת ממסלול הנחייה קבוצתי, שכולל שני ימי עיון רצופים וממסלול הנחייה וליווי אישי שיתקיים במפגשים עם רכזי קרא עוד…

הצצה אל ה"מסע" של מורי מחשבת ישראל

"רצינו לסכם את ההשתלמות המקוונת  עם המורים, תוך הסתכלות על "החוויות" המרכזיות ותהליך הלמידה במסגרתה. חששנו שסיכום עשוי להיתפס על ידי המורים כמשעמם ומלאה. השימוש במצגת Prezi הפך את הקערה על פיה. רצינו לסכם את ההשתלמות המקוונת של המורים, הניסיון שצברנו קרא עוד…

מורים ובלוגים- מה הקשר?

"…לפני שנה קיבלתי מייל הכולל הזמנה להשתלמות מקוונת: תשתלם מהבית… תשב בחדרך מול המחשב, האוטו לא יזוז, חניה לא תשלם והכיבוד יהיה רק בשבילך… נושא ההשתלמות  יהיה "חשיבה מחודשת בתקשורת". חשיבה זה טוב, אז למה לא? ואכן, החשיבה המחודשת התבררה כשילוב קרא עוד…

חושבים עם הטכנולוגיה

טיפ 7 בקורס מדינות רבות בעולם, ביניהן מדינת ישראל,  משקיעות משאבים רבים בשינוי מערכות החינוך במטרה לצייד את תלמידיהן במיומנויות הדרושות להצלחה בעידן המידע והכלכלה הגלובלית (סקירת ספרות של ע. מלמד,  ע. רימון על תוכנית התקשוב הלאומית, 2010). טכנולוגיות הידע קרא עוד…

מורה ותלמיד במאה ה-21 – החזון

אתם מוזמנים לעיין בשני סרטונים בהם ניתן להיעזר כפתיח  לנושא. A Vision of K-12 Students Today A Vision of 21st Century Teachers מה דעתכם? אתם מוזמנים לתאר דרכים שבהן חשבתם לשלב סרטון זה.

קונספט חדש ללמידה

בטיפ זה אתם מוזמנים להכיר "קונספט חדש ללמידה" המוצג על ידי אקדמיית קאהן,  אשר כונה על ידי ג. בן הר, מנכ"ל מטח, בשם "הכיתה ההפוכה". כמה מילים מקדימות בין הטיפ ודברים שעלו בדיאלוג המשותף שקיימנו במפגש. בשיחה שקיימנו (מדריכי מפמ"ר קרא עוד…

יישום שימושי באופיס

  הכנת מסמכים מהווה מרכיב מרכזי בהוראה מתוקשבת- משימות, מצגות לשיעור ועוד. הוספת מסכים מצולמים (תמונות, מפות, מידע כתוב, כפתורים שיש ללחוץ…) היא פעולה שבשגרה.  זו  ההזדמנות להכיר פונקציה הנקראת "צילום מסך" הוראות שימוש : 1. בחרו מתפריט העליון ב"הוספה" 2.  קרא עוד…

אתרים מומלצים: כלים טכנולוגיים ופורטל תוכן

  בשאלון המשוב למפגש הראשון  הועלה הצורך להכיר אתרים  אשר יאפשרו לקדם את ההוראה המקוונות. זו הזדמנות להכיר לכם שני אתרים: האחד,   Free Technology for Teacher , מרכז מידע על כלים טכנולוגיים שימושיים למורים בתחומי דעת שונים ומכיל ספרוני הדרכה טובים קרא עוד…

מוועדת הכנסת – ספרי לימוד דיגיטליים

  אתמול עיינתי במסמך מעניין שנכתב לקראת דיון בוועדת המדע וטכנולוגיה בכנסת.   המסמך סוקר את הנושא דיגיטציה של ספרי לימוד, בסקירה יש הבחנה בין ספרים סרוקים וספרים דיגיטליים המשולבים בסביבת למידה, טכנולוגיות למידה  וכן מצב המחשבים בבתי הספר והשימוש קרא עוד…

סרטונים כמפתח לעניין

סרטונים יכולים להוות פתיח מצוין לשיעור/ליחידת לימוד כגורם המזמן שאלת שאלות, הצפת דילמה, סיעור מוחין ועוד. אחד המאגרים המעניינים של הרצאות הוא המאגר של  TED –  מכירים? השתמשתם בעבר? מה הייחוד של הרצאות TED? לכנס הנערך אחת לשנה, מוזמנים טובי המרצים, קרא עוד…